יותר בדיקות, יותר חולים?

האם יש מגפת קורונה בישראל? האם יותר בדיקות משמען יותר חולים? ומה זה בכלל אחוז המאומתים?

כולנו הפכנו לרופאים ובמיוחד לאפידמיולוגים עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל. נתקלו במושגים חדשים כמו חקירה אפידמיולוגית ומקדם הדבקה. איך ניתן לדעת היכן אנחנו עומדים? על כך ברשימה הבאה:

מספר המאומתים

כשהתפרצה הקורונה בישראל התרגלנו לשמוע דיווחים על מספר מקרי הקורונה החדשים שהתגלו ביממה האחרונה. זה התחיל במספרים בודדים, אחר כך עבר לעשרות ומאות ולאחר מכן צמח המספר לאלפים. מספר המקרים החדשים הוא נתון שיכול להעיד על גודל ההתפרצות. מעבר לכך יש לבדוק מהו אחוז השינוי כלפי מטה או כלפי מעלה, ולזכור שיומיים אינם יכולים להראות מגמה, אך שבוע של תוצאות יכול להראות טוב יותר לאן הרוח נושבת. בנוסף יש לשים לב שיום ראשון מושפע ממיעוט בדיקות בסוף השבוע, מה שמביא לכך שביום זה מספר המאומתים קטן יחסית ביחס לימים אחרים (ניתן לעשות השוואה בין ימי ראשון האחרונים). שמתם לב שהשתמשתי במושג מאומתים ולא חולים? כי מי שנדבק יכול הרי להדביק, אך אין זה אומר שהוא סובל מתסמינים.

יש הטוענים שיותר בדיקות=יותר חולים. האם זה נכון? אכן, ככל שייעשו יותר בדיקות יש סיכוי רב יותר לאתר יותר נדבקים בקורונה. ביום שמבוצעות בו 50 אלף בדיקות לדוגמא, יש סיכוי רב יותר לאתר נדבקים, מיום שבוצעו בו 5000 בדיקות בלבד. אז אולי הבדיקות מיותרות?

הבדיקות אינן מיותרות משום שהן מיועדות לאתר נדבקים בקורונה, שעלולים להדביק הלאה וכן הלאה. חלק מהנדבקים הפוטנציאלים לא יגלו תסמינים של המחלה, אך חלק מהם עלולים לקבל אותה בצורה קשה יותר. קטיעת שרשראות הדבקה היא חלק מהאמצעים שננקטים כנגד הקורונה, וכדי לעשות זאת מתבצע איתור רחב היקף של נדבקים.

אחוז המאומתים

אז אם בדיקות הקורונה חשובות אך מספר הנדבקים ליום אינו יכול להעיד על המצב במדויק, יש נתון טוב יותר, והוא אחוז המאומתים. אחוז המאומתים הוא נתון שמגלה כמה אחוז מתוך אלו שנבדקו, אכן נדבקו. 7% מאומתים מתוך 50,000 בדיקות (3500 מאומתים בפועל) הוא נתון טוב יותר יחסית מ-10% מאומתים מתוך 30,000 בדיקות (3000 בפועל). כשהחלה הקורונה בישראל התגלה בה פחות מאחוז אחד של מאומתים, לאחר מכן האחוז הגיע גם ל5-6 אחוזים, עד שבשיאו הגיע הנתון גם ליותר מ-13 אחוזים. אבל גם כאן יש לשים לב, כי אם אוכלוסיות מסוימות אינן נבדקות, ובייחוד אם מדובר באוכלוסיות שהנגיף נפוץ אצלן מאוד אך הן הפסיקו להיבדק, יש לכך השפעה על אחוז המאומתים, באופן המוריד מהיכולת להסתמך על הנתון.

בנוסף, פתיחת בדיקות באופן חופשי, גם ללא צורך בהפניה מרופא, כפי שנעשה במקומות שונים בארץ, עשויה להביא להורדת אחוז הנדבקים, אם אנשים הולכים להיבדק לא מתוך חשש אמיתי ששהו ליד אדם מאומת, אלא סתם כי אפשר. מצד שני, ביצוע בדיקות תוך התמקדות באוכלוסייה שנדבקה יותר (למשל בקרב החרדים שאחוז המאומתים אצלם גבוה מאוד), תוך הזנחת הבדיקות במגזרים האחרים, עלולה להציג נתוני תחלואה גבוהים במדינת ישראל. במילים אחרות: כדי שניתן יהיה להסתמך על הנתונים, יש צורך שהבדיקות יהוו מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, כפי שנעשה בסקרים במסגרת מחקרי שוק.

הסקר הסרולוגי

כדי לקבל מושג טוב יותר על המצב ערך משרד הבריאות לאחרונה סקר סרולוגי. בסקר זה נבדקו דגימות דם של 50,000 ישראלים למציאת נוגדנים בדמם. הממצאים הראו שבקרב 5.5% מתושבי ישראל ישנם נוגדנים לקורונה. כלומר אחוז נדבקי הקורונה עד כה הוא פי שניים מזה שידוע שיש בפועל. מחקר זה איפשר לגלות גם מי שלא פיתחו תסמינים, אף שנדבקו.

במחקר התגלו כמה דברים:

• אחוז הגברים שנדבקו היה גבוה מאחוז הנשים.

• קבוצת הגיל שבה נתגלו הכי הרבה מקרים היא גילאי 10 עד 18.

• המחוז בו התגלה מספר המקרים הרב ביותר הוא מחוז ירושלים.

• בערים בהן מעל 50,000 תושבים היה אחוז המקרים גבוה יותר מזה ביישובים קטנים יותר.

• ביישובים בעלי אוכלוסייה יהודית היה אחוז המאומתים גבוה מזה מביישובים בהם גרה אוכלוסייה לא יהודית.

• אחוז המאומתים ביישובים חרדיים היה גבוה פי 5 מיישובים לא חרדיים.

לסיכום, נתונים חד פעמיים אינם מראים הרבה, ויש צורך לראות מגמה לכאן או לכאן.